לאחר גיל 35 שנים הפוטנציאל הפיריוני של נשים יורד. זאת בעקבות ירידה במספר הביציות ובאיכותן, בגלל שינויים ביכולת ההפריה וההשרשה ובשל עלייה במספר ההפרעות הכרומוזומליות העובריות, האחראיות לעלייה בשיעור ההפלות הספונטניות בקבוצת גיל זו.
למרות הירידה בפיריון והעלייה בשיעור ההפלות הספונטניות, הקשורות לעלייה בגיל, עדיין כרבע מהנשים מעל לגיל 40 אינן משתמשות באמצעי מניעה, וכתוצאה מכך נכנסות להריון בלתי רצוי. הריונות בלתי רצויים שכיחים באוכלוסיית הנשים מעל גיל 40, והם כרוכים בשיעורים גבוהים של תחלואה ותמותה אימהית.
נשים מעל גיל 40, באופן ברור, שכיח שאינן משתמשות באמצעי מניעה או משמשות באמצעי מניעה לא יעיל, ובוחרות בשכיחות גבוהה יחסית בהפלות במקרה של כניסה להריון. זאת למרות העובדה הידועה, שהשימוש באמצעי מניעה מעל גיל 40 הינו בדרך כלל יעיל מאוד לנוכח המוטיבציה הגבוהה של הנשים, היכולת הפיריונית הפוחתת עם הגיל וההפחתה בתדירות יחסי המין, שהם בדרך כלל יותר מתוזמנים ופחות מזדמנים.
אמצעי המניעה העומדים לרשות הנשים מעל גיל 40 כוללים: גלולות, התקן תוך-רחמי, חוצצים, Norplant, Depo-provera ועיקור. במאמר זה יידונו השיטות השונות תוך שימת דגש על הבעיות הצפויות לנשים בקבוצת גיל זו.
גלולות
בעבר נאסר השימוש בגלולות לנשים מעל גיל 35 בשל פרסומים מוקדמים, שהראו עלייה בשכיחות התקפי לב אצל המשתמשות בגלולה. יש לציין, שפרסומים אלה התייחסו לגלולות בעלות תכולה אסטרוגנית גבוהה מאוד, שהוצאו משימוש שוטף (מעל 100 מיקרו גרם אתיניל אסטרדיול).
העלייה בסיכון להתקפי לב בנשים המשתמשות בגלולות וגם בכאלה שאינן משתמשות בהן קשורה בנוכחות גורמי סיכון כגון: היפרליפידמיה סוג 2, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה ועישון. באחרונה הצטברו נתונים, המצביעים כל כך שהעישון, ולא הגיל, תורמים לסיכון המוגבר להתקפי לב אצל המשתמשות בגלולה. כמו כן הוכח, ששיעור התקפי הלב לא עולה בנשים שלא מעשנות בכל גיל שהוא הנוטלות גלולות, ובמיוחד גלולות עם תכולת אסטרוגנים נמוכה.
נוכח נתונים אלה, מקובל כיום לתת גלולות לנשים לא מעשנות מעל גיל 35, ושכמובן חסרות את הוריות הנגד המקובלות לשימוש בגלולות.
השימוש בגלולות בקבוצת גיל זו, מלבד דיכוי הביוץ, משמש גם כטיפול יעיל בבעיית ה-Dysfunctional uterine bleeding השכיחה בקבוצה זו, מסדרות את המחזורים הוויסתיים ומונעות אנמיה. לשימוש בגלולות מתלווה מספר רב של השפעות מיטיבות Noncontraceptive, והנובעות מההפחתה בשכיחות מגוון מצבי חולי.
נשים מעל גיל 35 שנה, הנוטלות גלולות, וללא גורמי סיכון אחרים, חייבות במעקב חד שנתי. המעקב יכלול אנמנזה, בדיקה גופנית מקיפה הכוללת בדיקת שד, בדיקת בטן לשלילת הפטומגליה ובדיקה בימנואלית, וכן בדיקות מעבדה לרמת גלוקוז ופרופיל שומנים. בדיקות המעבדה תבוצענה בגיל 35 או לפני תחילת הטיפול (אם הוחל לאחר גיל 35 שנה), ובהמשך, לא תבוצענה הבדיקות באופן שיגרתי, אלא רק בנוכחות אינדיקציה.
כיום בעצם אין סיבה שלא להמשיך את הטיפול בגלולות עד המנופאוזה. כיוון שגיל הבלות משתנה בין 48 ל- 55 שנה (חציון 50), קשה לחזות מתי להפסיק לתת גלולות ולשקול טיפול הורמונלי חליפי. אחת הדרכים לתזמן את המעבר הנה בדיקת רמת FSH מידי שנה ביום 5-7 בשבוע, שבו לא נלקחות הגלולות במהלך החודש. אם רמת FSH עולה על 30L/ IU, אין עוד צורך בשימוש בגלולות.
לסיכום, גלולות יותרו בקבוצת הנשים מעל גיל 40 בתנאי שהן אינן מעשנות, משקל גופן אינו עולה מעל 30% ממשקלן האידיאלי, בדיקות סריקה תקינות לגלוקוז ופרופיל שומנים, ממוגרפיה תקינה, אין סיפור משפחתי של מחלה קרדיו-וסקולרית מוקדמת או קונטראינדיקציות אחרות לשימוש בגלולות בכלל.
התקן תוך רחמי
בעבר, הופסק השימוש בהתקן תוך-רחמי ננטש בעקבות השכיחות הגבוהה של דלקת בחצוצרות שנבעו משימוש בהתקן מסוג Dalkon shield. כיום ברור שהתקן תוך רחמי מעלה שכיחות דלקות אגניות בעיקר מייד לאחר החדרתו.
בנשים מעל גיל 40, שבדרך כלל מקיימות יחסים מונוגמיים - ולכן הן בסיכון מופחת לדלקות אגניות, השימוש בהתקן תוך רחמי הינו יעיל ונסבל יותר עם ירידה בשיעור הסיבוכים כולל הריונות, פרפורציות ופליטות התקנים. אולם, נצפתה עלייה בשיעורי הדמם הלידני הלא סדיר והדיסמנוריאה תוך כדי השימוש בהתקן, שמונעים את השימוש בו באוכלוסיית הנשים הסובלות מ- Dysfunctional uterine bleeding השכיח בקבוצת גיל זו.
האלטרנטיבה הנה שימוש בהתקן המפריש פרוגסטרון מקומית לרחם, Levonorgestrel containing IUD (מירנה). למעשה, בנוסף על יעילותו במניעת הריון, התקן זה מונע פרוליפרצית רירית הרחם וגורם להפחתה משמעותית בכמות ומשך הווסת. תופעות נוספות שנקשרו לשימוש במירנה הנה הפחתה בדיסמנוריאה ובגודל שרירנים שממילא שכיחים באוכלוסיית הנשים מעל גיל 40.
חוצצים
כל שיטות החוצצים פועלות, אולם שיעורי ההריונות תוך כדי השימוש בהן נעים בין 10% ל- 20% לשנה. שיטות אלה יעילות בזוגות שזוכרים להשתמש בהן ושתדירות יחסי המין שלהם קבועה.
Norplant
התכשיר נמצא בשימוש בארץ ויעילותו משתווה למעשה לזו של קשירת חצוצרות. החיסרון העיקרי בשימוש בו הן תופעות Dysfunctional uterine bleedingו - breakthrough bleeding השכיחות בקבוצת גיל זו. נשים עם הוריות נגד לשימוש בגלולה משולבת, שלא זוכרות ליטול גלולות בסדירות ושלא סובלות מאוד מעצם היותן עם דימומים קלים בלתי סדירים לסירוגין, יכולות ליהנות מהשימוש בתכשיר זה.
Depo provera - דפו פרוברה
התכשיר נפוץ בעולם, יעיל ובטוח ויתרונותיו הם בכך שהוא ניתן אחת ל-3 חודשים, עלותו זולה והשימוש בו אינו דורש היענות משמעותית מהמשתמשת, למעט הצורך בהגעתה אחת ל-3 חודשים לקבלת הזריקה. התכשיר גורם לאל-וסת במרבית המשתמשות, ולכן הוא מקל על תופעת ה- Dysfunctional uterine bleeding השכיחה בקבוצה זו. בעבר היה חשש לעליה בסיכון לסרטן השד במשתמשות, חשש שלא אושר בעבודות עם מעקב ארוך טווח.
עיקור (קשירת חצוצרות)
בניגוד לשכיחות בארצינו, העיקור הינו פופולרי בארה"ב הן גברים והן בנשים. יש לזכור שקשירת חצוצרות כרוכה בתחלואה ובתמותה, ושהפעולה, לפחות תיאורטית, הנה בלתי הפיכה. יש להמליץ על עיקור לזוג שסיים את תכניות הילודה שלו.
פרופ' ראול אורבייטו - מומחה בפוריות, יילוד וגינקולוגיה. מנהל היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית מרכז רפואי "שיבא" (תל השומר).
לייעוץ והסברים נוספים השאירי פרטים ונחזור בהקדם