אחד מכל 50 הריונות הוא הריון מחוץ לרחם, שבדרך כלל מסתיים מעצמו, ואם הוא אינו מסתיים מעצמו, יש לבצע ניתוח (לפרוסקופיה) להסרת הביצית המופרית שנתקעה בתוך החצוצרה.
הריון מחוץ לרחם מתרחש כאשר ביצית מופריית נדבקת לדופן של החצוצרה במקום להיכנס לרחם עצמו. זה כלול לקרות, אם החצוצרה פגומה או חסומה, הביצית אינה יכולה להתקדם לתוך הרחם, ואז היא נצמדת לדופן החצוצרה ומתחילה להתפתח. להריון כזה יש סיכוי קלוש ביותר להתפתח להריון תקין. לכן יש לעשות הכל כדי להקטין את הסיכון להיווצרות הריון כזה. יש גורמים שאין אפשרות לשלוט בהם. כך, למשל, אם כבר היה לך הריון מחוץ לרחם, את יודעת שאולי יש חסימה.
לפי הסטטיסטיקה הרפואית, אם אמך, במהלך ההריון איתך, נטלה תרומה בשם DES יש לך סיכוי גבוה יותר להגיע למצב של הריון מחוץ לרחם. אבל יש אפשרות לנקוט כמה צעדים להקטנת הסיכון. זה כולל הימנעות מעיקור ניתוחי, הימנעות מהתקן תוך רחמי, והימנעות מאמצעי מניעה הורמונלי הכולל רק פרוגסטין.
דלקות המועברות בזמן מגע מיני עלולות לגרום לדלקת באגו העלולה לפגוע בחצוצרות ולהגביר את הסיכון להריון מחוץ לרחם. לכן יש להשתדל לקיים מין בטוח ומוגן ולהקטין את סיכויי ההידבקות במחלה כזו. טיפולי הפריה עלולים גם הם להגדיל את הסיכון להריון מחוץ לרחם. גם עישון סיגריות נקשר במחקרים להגברת הסיכון להריון מחוץ לרחם.
אם את מאמינה שיש אצלך כמה מרכיבי סיכון, רצוי להיוועץ ברופא הנשים. הוא יוכל לוודא אם את אכן בקבוצת סיכון גדולה ולייעץ לך כיצד לפעול.