רופא עוזר למטופלת להירגע

חרדה, פחד ולחץ מבדיקות ופרוצדורות רפואיות

בזמן שאתם מחכים לפרוצדורה רפואית צפויה (בדיקה, ניתוח וכו'), בשעות, ימים או בשבועות הקודמים לה, אתם יכולים לעשות כמה דברים שיקלו על ההתמודדות עם אותה פרוצדורה או בדיקה.

קודם כל עליכם להכיר בפחד או בלחץ שאתם חווים מעצם המחשבה על הבדיקה הרפואית ואז אתם יכולים לעצור ולשאול את עצמכם ממה אני בעצם מפחד/ת.

מדוע קיים החשש ממצבים רפואיים שונים?

האם זה מהמחשבה על התוצאה של הבדיקה? האם ממשהו שעשוי לקרות בזמן הבדיקה? או האם זה בכלל ממשהו אחר כמו מהיותי לבד שם ללא שיש מישהו שילווה אותי?

עצרו רגע לשאול את השאלה ונסו לקבל איזו תשובה מעצמכם. לפעמים זה יתחיל כהשערת השערות וברגע שתחושו שהשערה מסוימת עושה משהו "בפנים", כמו תחושה שזה נכון או נוגע בי, סמנו את התשובה או שבו לכתוב אותה.

ברגע שיש לכם תשובה יש לכם את מחצית הדרך, הצעד הבא יהיה למצוא לכך פתרון, כך שהמחשבה המעוררת לחץ תעבור שינוי.

עכשיו יש טריק קטן שהשכל שלנו עשוי לעשות לנו, הוא יכול לומר "אם תשני את המחשבה זה לא ישנה את המציאות", וכך השד הקטן של הלחץ והחרדה משמר את עצמו בתוכנו. אתם עשויים לחשוב שאין לכך פתרון אבל אני רוצה להדגיש שבהחלט יש לזה פתרון.

כיצד ניתן להתכונן נפשית לקראת ניתוח או בדיקה רפואית?

איננו יודעים מה יהיה בעתיד של עוד כמה שעות/ימים/שבועות, אבל אנחנו כן יכולים להשפיע על מה שאנחנו חושבים שיהיה. זה בסדר גמור לשאול את הרופא/ה שאלות לגבי הבדיקה (כולל את השאלות הכי מפחידות ומטרידות), אבל ברגע שקבלתי את המידע כל מה שאני מדמיין או מדמיינת לגבי העתיד נמצא בחזקתי בלבד, וזו הנקודה. השליטה או היעדר השליטה, וכל מה שביניהם, שאני חווה שיש לי כלפי המחשבות שלי לגבי מה עתיד לקרות.

מהו הסבר תחום הפסיכולוגיה הרפואית למצב?

הפסיכולוגיה הרפואית (תחום העוסק בקשר שבין הגוף לנפש, תוך התמקדות בקשר בין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים והחברתיים, המעורבים בהתפתחות מחלות ותופעות רגשיות שונות) תטען, ובמידה רבה של צדק, שהתסריטים המחשבתיים שיש לי לגבי העתיד לבוא, הם ביטוי להשלכה של חומר נפשי עכשווי או עברי על מה שקרוי העתיד. במילים אחרות ויותר ידידותיות, משהו שעברנו או שאנחנו עוברים עובר הקרנה על העתיד, ויותר ספציפית, הקרנה על הבדיקה שאני עתיד או עתידה לעבור.

כך שבעצם מה שאני חווה כלפי הבדיקה הוא למעשה משהו שאני כבר חווה ביחס למשהו אחר שמושלך על הבדיקה. מה הוא אותו דבר מושלך? בחלק מהמקרים זו חוויה דומה שעברתי בעצמי בעבר או מישהו שאני מכיר/ה, בחלק מהמקרים זה משהו אחר לגמרי כמו קשיים שיש לי במערכת יחסים מסוימת ובאחרים זו תחושת חרדה או בדידות או דיכאון שמלווים אותי בלי שום קשר לבדיקה. 

עכשיו נגענו בנקודה, עכשיו אנחנו יודעים היכן להתמקד. קחו זמן לשבת עם עצמכם ולכתוב (אני מאמין גדול בכתיבה כדרך יוצרת לשחרר חומרים נפשיים למודעות שלנו), או לדבר עם אדם קרוב, או לצייר או כל דרך לתת לנושא לעבור הסבה לחומר נפשי גלוי.

ברגע שאתם יושבים עם עצמכם שימו את הנושא שמושלך על הבדיקה בכתב או בדיבור גלוי וכתבו או דברו עליו כמה שאתם רק יכולים (אנחנו קוראים לזה ונטילציה), עד לנקודה שבא "אין יותר מה לומר", וגם אז תנשמו עמוק וקחו עוד דקה לבדוק אם יש עוד... לרב, זה מספיק בשביל להתחיל שינוי קטן בגישה כלפי הבדיקה הצפויה (כל התקדמות בכיוון הרצוי מתחיל בצעד קטנטן באותו הכיוון).

לסיכום

חשוב לי להדגיש, היום כמעט בכל בתי החולים וקופות החולים יש פסיכולוגים ופסיכולוגיות רפואיות שישמחו לתת לכם שירות ולעזור לכם לקחת את הדברים שאני כותב צעד אחד נוסף לבירור יותר מעמיק באחד על אחד. זכרו זאת ופנו לעזרה כאשר אתם מרגישים שאתם זקוקים לכך ובמיוחד שניסיתם "לבד" וזה לא הצליח כמו שאתם מצפים. 

יהודה ניניו, פסיכולוג רפואי מומחה

למידע נוסף, יצירת קשר וקביעת תורים:

טלפון: 054-7791931
מייל: yehuda@danielly.co.il
או מלאו את הטופס מטה ונחזור בהקדם

תגיות: פסיכולוגיה · פסיכולוגיה רפואית · טיפול פסיכולוגי · טיפול זוגי · פסיכולוג